#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לישב אצל המתפלל?	"1) משום דנראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים (טור, מ""ב ס""ק ו') [והקשה עליו הערוה""ש (סעי' ד') דלפי""ז יהא אסור לישב אצל מי שקורא ק""ש]<br>2) המקום שהמתפלל עומד הוי אדמת קודש וצריך לנהוג בו כבוד (ט""ז ס""ק ג', ערוה""ש סעי' ד')"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ילפינן מחנה דאסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל?	"1) רש""י פי' אני האשה הנצבת עמכה בזה, כיון שהיה אצלה תוך ד' אמות לפיכך הוצרך לעמוד<br>2) תוס' פרשו מדכתיב עמכה מלא בה""א משמע שלא היה יושב בתוך ד' אמות שלה כי אם באמה חמישית<br>3) הרא""ש פי' ד""זה"" גימטריא י""ב, דהיינו י""ב אמות לג' רוחות"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בהרמז ""זה"", הרי אסור לישב בד' רוחות?"	"1) תי' הדרכ""מ (ס""ק א') דהב' צדדין חשובים כאחד<br>2) עוד תי' הדרכ""מ דלפניו אסור להפסיק בינו לבין הקיר [אם אינו מתפלל] א""נ לפי האהל מועד מיושב דס""ל דכנגדו אסור אפי' כמלא עיניו<br>3) ועוד תי' הדרכ""מ דיש מוחקים לאחוריו [אבל הקשה על תירוץ זו דהרי תוס' והמרדכי נמי גרסי שלאחוריו אסור, אמנם הערוה""ש (סעי' ב') פסק דמותר לישב לאחוריו]<br>4) הב""ח תי' דכיון דחנה התפללה אצל הקיר לא היה צריך לכתוב שלא ישב לפניה<br>5) המג""א (ס""ק א') תי' שי""ב אמות הם החצי עיגול לכל רוח ורוח (ע""פ המחה""ש)"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה חנה עמדה להתפלל אצל עלי הכהן (לפי רש""י)?"	"כתב החת""ס דהוא סגולה נפלאה להתפלל בצד הצדיק, ומ""מ לא נכון לעמוד להתפלל אצל יושב, וכ""ש להטריח הכהן גדול לעמוד [ומש""ה חשב לה לשכורה, ע""ש]"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לישב אצל המתפלל אם הוא עוסק 1) בק""ש 2) בפסד""ז ופרק איזהו מקומן ופרקי אבות 3) בתורה?"	"1) כן 2) אע""פ שרבינו ירוחם הביא שיטה דאסור, קיי""ל כרוב ראשונים דמותר (מ""ב ס""ק ה') 3) הטור מדייק מהגאונים דאסור, והב""י מדחה הדיוק וס""ל דמותר. והמ""ב (ס""ק ו') הכריע דטוב להחמיר שלא בשעת הדחק אבל אין להחמיר לאחוריו [דבלא""ה יש מקילין לאחוריו כמ""ש הדרכ""מ (שעה""צ ס""ק ז')]"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הראיות והדיחויים אם מותר לישב כשהוא עסוק בתורה?	"1) הטור כתב דאסור דעדיין נראה כאילו אינו רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים {וזה לשיטתו דס""ל דזהו הטעם, אבל לפי הט""ז דהוי משום אדמת קודש פשוט דמותר לישב כשהוא עסוק בתורה}, ודחה הב""י דת""ת עדיף מתפילה והוי כאילו מקבל על עצמו עול מלכות שמים<br>2) הטור הביא ראיה מעלי הכהן שהוצרך לעמוד אע""פ שפשוט דהיה עסוק בתורה, ודחה הב""י דאולי לא היה עסוק בתורה באותה שעה {ונראה לפרש ע""פ החדושי הגהות דהיה עסוק במצוה אחרת באותה שעה א""נ כמ""ש הב""ח בהיה עסוק בהל' דרך ארץ דאינו נחשב תורה}, ועוד דחה הב""י די""ל דהיה מהרהר בתורה, אולם תי' הב""ח דמסתמא עלי הכהן היה נמי הוציא הדברים משפתיו."	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל עסוק בתורה?	"כתב המג""א (ס""ק ב') דהרהור אסור [וכן הוא מפורש בב""י], וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ב') דכשאינו מוציא בשפתיו איכא חשד (והובא במ""ב (ס""ק ז')) {ומשמע דכל זמן שהוא ניכר מותר אפי' אם אינו מוציא הדברים בשפתיו, וממילא אם הוא כותב דברי תורה או ניכר שהוא מהרהר בתורה נמי מותר}"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בשיטת אהל מועד דאסור לישב לפניו אפי' כמלא עיניו?	"אע""פ שהפר""ח פסק דלא כהאהל מועד, שאר האחרונים סוברים דטוב להחמיר כוותיה (מ""ב ס""ק ט'), והפמ""ג (א""א ס""ק ג') הביא ג' טעמים בשיטת האהל מועד:<br>1) הלבוש פי' דנראה כאילו משתחוה לו, ולפי""ז דוקא לישב אבל מותר לעמוד<br>2) הדרכ""מ (ס""ק א') משמע משום חציצה, ומשמע מדבריו דאם הוא יושב הוי חציצה אפי' אם הוא מתפלל ואם הוא עומד אינו חציצה אלא כשאינו מתפלל {וצ""ב}<br>3) הפמ""ג פי' משום שמבטל כוונתו, ולפי""ז אסור לעמוד נמי {וצ""ב דהפמ""ג לעיל (מש""ז סי' צ' ס""ק ה') כתב דחוץ לד' אמות הוי רשות אחרת ואינו חוצץ}<br>ולמעשה, אע""פ שהמ""ב (ס""ק ח') הביא דעת הלבוש והפמ""ג, ממ""ב לקמן (ס""ק ט') מבואר דס""ל דהעיקר כהלבוש ומותר לעמוד לפניו, ואפשר אפי' תוך ד' אמותיו [והוסיף הערוה""ש (סעי' ה') דהאיסור הוא בפניו ממש ולא בצדדין שלפניו] [ויש מקילין לגבי סמיכה (מ""ב דרשו, פסק""ת הע' 4)]"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסמיכה תוך ד' אמות של המתפלל?	"סמיכה כישיבה ואסור אצל המתפלל, ואם יכול לעמוד כשנוטלו יש להקל במקום צורך (מ""ב ס""ק א')"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני מחיצה גבוה י' ורחב ד'?	"מהני לישיבה ולא להעברה (מ""ב ס""ק ב') {ופשוט, דהוי כאילו הוא ברשות אחרת ואינו נראה כאינו מקבל על עצמו עול מלכות שמים [וגם לא שייך אדמת קודש] ומ""מ עדיין מבטל כוונתו, ומ""מ מבואר ממ""ב לעיל (סי' צ' ס""ק ע""ט) דמותר לפסוע כנגדו, ונראה לפרש דאין זה מבטל כוונתו כ""כ דזהו דרך תפילה} (מ""ב ס""ק ב'), אכן הערוה""ש (סעי' י""ג) מקיל אפי' לגבי העברה"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המתפלל עומד באלקי נצור?	"כתב המ""ב (ס""ק ג') דאפ""ה אסור לישב אצלו ולעבור לפניו, והערוה""ש (סעי' י""ג) מקיל, ובפרט במקום צורך כגון לפסוע לאחוריו או לרב לפסוע כשציבור ממתינים עליו [וכן מבואר מהא""א מבוטשאטש דמקיל בדאיכא ספק אם הוא עומד בתחנונים]"	סימן קב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם חלוש 1) בצדו 2) לפניו?	"1) מותר דחולשתו מוכחת עליו (ב""י) [וה""ה ביוה""כ בסוף היום (בית ברוך כלל כ""ו ס""ק ט', מ""ב דרשו)], ודוקא אם קשה לו להרחיק ד""א (מ""ב ס""ק י""א, ערוה""ש סעי' ז') 2) הא""ר מחמיר, והפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') כתב דמסתימת הפוסקים אינו משמע כן, והמ""ב (ס""ק י') הביא הא""ר להחמיר ובשעה""צ (ס""ק י""ד) הביא הפמ""ג."	סימן קב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה יושב ובא אחר והתפלל בצדו?	"הטור שמע מאביו הרא""ש דא""צ לעמוד כיון שהמתפלל בא בגבולו {ומשמע דדוקא בצדו מותר ולא כשהוא יושב לפניו}, וכן דייק הטור מלשון הגמ' דקאמר אסור לישב אצל המתפלל ומשמע דאם ישב כבר מותר."	סימן קב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"א""כ למה הוצרך עלי לעמוד, הרי הוא היה יושב תחילה?"	"1) תי' המהר""י אבוהב דאע""פ שמותר לישב אפ""ה יש מדת חסידות לעמוד כדי שלא יהא נראה ככופר, וגם כדי שלא להכשיל חבירו שעשה שלא כשורה (מ""ב ס""ק י""ד)<br>2) ועוד תי' המהר""י אבוהב דלפי תוס' דהיה יושב כבר לק""מ [ואולי גם הרא""ש סבר כן (ב""י)], ותמה עליו הט""ז (ס""ק ה') עדיין איכא ראיה דדייקינן דישב דוקא בחמישית ולא ברביעית ואם יש היתר דבא בגבולו מהו הדיוק, ותי' הט""ז דהדיוק הוי מצד חנה, דנהי דליכא איסור כלפי עלי הכהן דהיתה בא בגבולו מ""מ יש איסור מצד חנה שהתחילה להתפלל אצל עלי ועל זה קאמר דהיא התחילה הלתפלל רחוק ה' אמות ומש""ה היתה בהיתר.<br>3) ועוד תי' הב""י דכתיב ועלי הכהן יושב לאו למימרא שהיה יושב ממש אלא לעמידה נמי קרי ישיבה כלומר שמתעכב {וצ""ב דכתיב יושב על כסא (ר""י שכטר)}<br>4) והב""ח תי' דבביהמ""ק לא מקרי בא בגבולו דהוי כביהכ""נ"	סימן קב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך ההיתר דבא בגבולו בבית הכנסת?	"המג""א (ס""ק ד') הביא הב""ח דאינו שייך דהרי המקום מיוחד לכל, אמנם היד אפרים דן בביהכ""נ שקונים מקומות אבל נוטה דגם בזה לא חשיב בא בגבולו כיון דעיקר המקום הוא להתפלל, וכן החמיר המ""ב (ס""ק י""ג)"	סימן קב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקילין בבא בגבולו לגבי תלמיד תורה?	"בין כשלומד עם רבו בין כשלומד לבד א""צ לקום, ואפי' מדת חסידות ליכא (שע""ת ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ג, ערוה""ש סעי' ט')"	סימן קב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ראובן עומד בפסד""ז ובא שמעון וישב אצלו, האם ראובן נחשב כבא בגבולו דשמעון כשיגיע לשמ""ע?"	"הערוה""ש (סעי' י') מסתפק בדבר, ונוטה לומר דחשיב כבא בגבולו דאין כאן העדר כבוד או קבלת עול מלכות שמים."	סימן קב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם דאסור לעבור כנגד המתפלל?	"1) מפני שמבטל כוונתו (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ו)<br>2) מפני שמפסיק בין המתפלל להשכינה (חיי""א, מ""ב שם)"	סימן קב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור תוך ד' אמות להמתפלל 1) לפניו 2) לצדדין שלפניו 3) לצדדין 4) לאחוריו?	"1) אסור 2) המג""א (ס""ק ו') סבר אסור, וא""ר סבר מותר (מ""ב ס""ק ט""ז), וממ""ב (ס""ק י""ט) וערוה""ש (סעי' י""א) משמע דהעיקר והמנהג כהא""ר. [אכן, צ""ע ממג""א (ס""ק ז') דרצה לאוקמיה הציור כגון שהתלמיד התפלל אחורי רבו [תוך ד' אמות] לצדדיו ולפיכך היה מותר לו לפסוע לאחוריו, ומשמע דמותר לפסוע תוך צדדין דלפניו, וחידש הפמ""ג (א""א ס""ק ז') דהאיסור דאחורי רבו נאמר אפי' הן ואלכסונן, והר""י באק רצה לתרץ דהא דאסר המג""א צדדין שלפניו היינו דוקא אם רואהו אבל אם עומד חוץ מראיית עיניו אע""פ שהוא בצדדין שלפניו אינו אסור לעבור לפניו ומ""מ אסור משום אחורי רבו, ולכאורה עוד י""ל דאה""נ רש""י ס""ל דצדדין שלפניו מותר אבל המג""א פסק בדעת הטור דהוא אסור] 3) מדינא מותר, אבל המג""א (ס""ק ה') הביא מזוהר (פרשת חיי שרה) דאסור (מ""ב ס""ק י""ז), והערוה""ש (סעי' י""ב) פי' הזוהר דכוונתו לאסור רק לפניו 4) מותר"	סימן קב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור ולעמוד בפני המתפלל?	"מבואר ממג""א (ס""ק ו') דאסור מפני שמבטל כוונתו, אכן הא""ר מקיל [ואין זה תלוי במח' הנ''ל], והמ""ב (ס""ק י""ח) מקיל בשעת הדחק והערוה""ש (סעי' י""א) מחמיר."	סימן קב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעבור כנגד מי שקורא ק""ש?"	"כתב הא""ר בשם השל""ה דאסור מפני שמבטל כוונתו (ביה""ל ד""ה אסור)"	סימן קב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לשלשל טליתו על עיניו?	"המאמר מרדכי נוטה להקל שהרי אינו מבטל כוונתו [וה""ה כשנותן ידו על עיניו (מ""ב דרשו)] אבל מסיים שראוי לחוש ולהחמיר, והוסיף הביה""ל (ד""ה אסור) דבפרט לפי הטעם דחיי""א דשכינה בודאי אין להקל, וכן החמיר הערוה""ש (סעי' י""ג)"	סימן קב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור כנגד מי שאומר קדיש?	"לא (שע""ת לעיל סי' נ""ו ס""ק א') עד ואמרו אמן (כה""ח שם ס""ק ט')"	סימן קב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפסוע ג' פסיעות לתוך הד' אמות של חבירו?	"לא, והב""י הביא ראיה מהירושלמי [אמנם, אינו מוכח דמיירי בג' פסיעות שלאחר שמ""ע] {ונראה להביא עוד ראיה ממש""כ רבינו יונה טעמא דאסור להתפלל אחורי רבו}"	סימן קב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חבירו התחיל להתפלל אחריו?	"אפ""ה אסור לפסוע לתוך ד' אמותיו, וביאר הכה""ח (ס""ק ל""ב) דאינו דומה לסעי' ג' דהתם היושב נמצא כל זמן באותו מצב ומש""ה מקרי בא בגבולו משא""כ הכא הרי הוא פוסע לתוך ד' אמותיו של חבירו (מ""ב דרשו)"	סימן קב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לימודי זכות לעבור לפני המתפלל?	"יש כמה לימודי זכות מא""א מבוטשאטש:<br> 1) מחיצה י' רחב ד' אם הוא קבוע ובפרט בעיניו סגורות, דס""ל דטעם השכינה תלוי בטעם דביטול כוונה [וכן מקיל הערוה""ש סעי' י""ג]<br> 2) ספק אם עומד בתחנונים [וכן מקיל הערוה""ש סעי' י""ג]<br>3) אדם אחר מפסיק<br>4) כותל של זכוכית {ונראה דזה לשיטתו דהחשש בלבול כוונה הוא שמא יפול מאומה ולא משום הנענוע בעלמא}<br>5) מיקל בעצימת עיניו גרידא {ונראה דזהו לשיטתו דהעיקר משום בלבול כוונה ולא משום השכינה}<br>6) לעבור כדי לשמוע קדיש ולענות אמן כי אין ספק בלבול דעת חבירו מוציא מידי ודאי מצוה שלא לענות אמן<br>7) משום בל תשקצו<br>8) לפני קטן {ונראה דזה לשיטתו דהעיקר משום בלבול כוונה ולא משום השכינה}<br> 9) מותר לפסוע ג' פסיעות בצדדין שלפניו דזהו דבר הרגיל ואין לו בלבול דעת בזה כלל {וכן נראה שזהו דעת הפמ""ג דמקיל לפסוע ג' פסיעות בהפסיק מחיצה ואפ""ה אינו מקיל לעבור סתם במחיצה}<br> 10) אם כבר עומד לפניו מותר לילך לפניו להתרחק ממנו {ונראה דגם זה לשיטתו דאינו חושש לטעם השכינה וגם החשש דבלבול הוא שמא יפול דבר ולא משום הנענוע בעלמא}.<br>ויש עוד היתרים מדעת תורה למהרש""ם:<br> 11) מקיל להשלים המנין משום מצוה דרבים אבל אינו מקיל משום תפילה בציבור<br> 12) אם עומד באמצע בית הכנסת דמי לקבר המזיק את הרבים דמותר לפנותו וה""ה בבית חבירו דאינו יכול לאסור על בעה""ב הליכתו שם<br> 13) בזמן הזה אין מכוונין בתפילה ומותר אפי' לפניו<br> 14) מותר לעבור אם המתפלל שוהה אז אף באמצע הברכה וי""ל דהוי ספיקא דרבנן אולי הוא משתהה אז<br>ויש עוד היתרים:<br>15) להביא ס""ת לקרוא בו או להחזירו מפני כבוד הספר (ויש חולקים, מ""ב דרשו)<br>16) כהנים לעלות לדוכן שהוא מצוה דאורייתא (חזו""א, מ""ב דרשו) [ויש מח' לגבי נטילת ידים לברכת כהנים]"	סימן קב סעיף ה		
